אמפא מליבו שותפות מוגבלת נ' פיתוח ובניה בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת שהינה גם הנתבעת שכנגד (להלן התובעת) להתיר לה להגיש כתב-תביעה מתוקן (להלן הבקשה). הנתבעת שהינה גם התובעת שכנגד (להלן הנתבעת) מתנגדת לבקשה.

א.ההליכים ברקע הבקשה

1.כתב-התביעה שהוגש ביום 1.8.2010 נסב בתמצית על הטענה לפיה הפרה הנתבעת הסכם שנחתם בין הצדדים לביצוע עבודות קבלניות ביישוב אושרת (להלן ההסכם). התובעת עתרה למתן סעד קבוע שיורה לנתבעת לסלק ידה מאתר העבודות וימנע את כניסתה אליו.

2.הבקשה דנן נסמכת על כך שבין מועד הגשת כתב-התביעה לבין העת הזו ובמקביל לבירור בקשת התובעת ליתן סעד זמני של מניעה וציווי נגד הנתבעת בשתי ערכאות, התרחשו אירועים נוספים והתגלו עובדות חדשות שיש בהם כדי לתמוך בטענת התובעת על-אודות הפרת ההסכם המיוחסת לנתבעת ולהשליך על זכאותה של התובעת לסעד שהתבקש.

3.התנגדות הנתבעת לתיקון כתב-התביעה, יסודה בכפירת הנתבעת בנכונותן של הטענות שבעטין התבקש התיקון. עוד נטען שהשתק פלוגתא שמקורו בהחלטות שניתנו בסעד הזמני חוסם דרכה של התובעת לתיקון המבוקש.

ב.דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה על נספחיהן מצאתי שיש להיעתר לבקשה. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.נקודת המוצא לדיון היא זו שנקבעה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כי "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין [...]". מרכז הכובד מצוי אפוא בשאלה עד כמה יהא בתיקון המבוקש כדי להביא לדיון ולבירור שאלות ממשיות הניצבות בלב המחלוקת בין בעלי-הדין [ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 (1992); ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985)].

2.שאלת נחיצות התיקון המבוקש לבירור שאלה אמיתית שבמחלוקת אינה חזות הכול [רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)]. לצידה, ובנוסף לבחינת אינטרס בעל-הדין המעוניין בתיקון להעלות טענה ממשית שצריכה דיון והכרעה, יש ליתן את הדעת לאינטרס בעל-הדין האחר שהיריעה לא תורחב שלא לצורך ולאינטרס הציבור בניהול ההליך ובניצול הזמן השיפוטי שהוקצה לו בצורה יעילה והוגנת [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 110 (מהדורה שניה, 2008)].

3.לצד הכרחיות התיקון נבחנת השאלה אם יהא בתיקון המבוקש כדי לגרום עוול לצד שכנגד, לפגוע בהוגנות ההליך או להקנות למי מבעלי-הדין יתרון דיוני שוויתר עליו קודם לכן מטעמי נוחות תוך שהצד השני משנה מצבו בעקבות אותו ויתור. שיקולים נוספים עליהם יש לעמוד הם המועד בו התבקש התיקון והיותה של הבקשה נגועה בשיהוי או בחוסר תום-לב. ככל שלצד שכנגד ייגרמו נזק או אי-נוחות כתוצאה מהתרת התיקון המבוקש, יש לבדוק אם ניתן לפצות עליהם בדרך של פסיקת הוצאות [רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, בפסקאות י"ד-י"ז והאסמכתאות שם (טרם פורסם, 25.9.2008)].

4.השאלה אם הפרה הנתבעת את ההסכם בין הצדדים, אם לאו, ניצבת בלב ליבה של המחלוקת השנויה בין בעלי-הדין. תיקון כתב-התביעה על-פי הבקשה נוגע במישרין לסוגיה זו. על כן פועל לטובת התיקון המבוקש הכלל המורה שככל שהשאלה שתובא לדיון והכרעה כפועל יוצא של התרת התיקון אמיתית ומרכזית יותר, כך יגבר האינטרס שבהתרת התיקון.

5.בכך שמלכתחילה, לעת הגשת כתב-התביעה ובירור הסעד הזמני, השתיתה התובעת את טענת ההפרה שבפיה על מערכת עובדתית אחת אין כדי למנוע בעדה לבסס טענת הפרה על מערכת עובדתית אחרת, בין חלופית ובין מצטברת, לגביה נטען שהתהוותה בחלקה האחד והתגלתה בחלקה האחר במועד מאוחר להגשת כתב-התביעה המקורי ולדיון בסעד הזמני. ככל שמדובר בתיקון כתב-טענות שיסודו באירועים שהתרחשו או בנסיבות שהתחוורו לאחר שהוגש כתב-הטענות הראשוני, כך נחלש לכאורה כוחה של טענה להיות הבקשה נגועה בחוסר תום-לב או בהתנהלות דיונית שאינה הוגנת. טענות הנתבעת הכופרות בתשתית העובדתית והמשפטית שעל-יסודה התבקש תיקון כתב-התביעה, מקומן להתברר בהליך גופו ואין בכוחן לחסום על הסף את דרכה של התובעת לתיקון כתב-התביעה.

6.לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת כי השתק פלוגתא חוסם את דרכה של התובעת בפני התיקון המבוקש. לעת הזו לא הוכרעה בהליך דנן אלא הבקשה לסעד זמני והיא בלבד. הכרעה זו, שיסודה בשמיעה קצרה של עדים ובבירור חלקי ומקוטע של עובדות, אינה עשויה להקים מעשה בית-דין ואינה מקיימת את כל אותם תנאים שאין בלתם ושעל-יסודם יקום השתק פלוגתא. כך נגזר מעצם טיבה ומהותה של הכרעה בבקשה למתן סעד זמני. כך עולה במפורש גם מן ההחלטה שניתנה בסעד הזמני בהליך דנן. אף טענות הנתבעת בכגון דא, בין שהן מכוונות נגד התשתית העובדתית שעל-יסודה התבקש התיקון ובין שעניינן במהימנות עדיה של התובעת וגרסאותיהם, יהא להן יומן במהלך בירור המשפט. בה בשעה אין בטענות מסוג זה כדי לגרום לדחיית הבקשה לתיקון כתב-התביעה.

7.לכך מצטרפת העובדה שהבקשה להתיר את תיקון כתב-התביעה הוגשה בשלב מוקדם מאוד של בירור ההליך, בסמוך לפני המועד בו הוגש כתב-הגנתה של הנתבעת ואף בטרם נקבע מועד לקדם-משפט ראשון. מכאן שהתרת התיקון לא תגרום לנתבעת עיוות דין או עוול אחר שלא ניתן לפצות בגינו בפסיקת הוצאות, ככל שיתחוור בסופו של יום שטענות התובעת שעל-יסודן התבקש התיקון, לא היה להן על מה שתסמוכנה.

ג.סיכומם של דברים

1.אני מתירה אפוא לתובעת לתקן את כתב-התביעה כמבוקש. הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪ יחולו על-פי תוצאות ההליך העיקרי.

2.כתב-תביעה מתוקן יוגש עד יום 21.3.2011. כתב-הגנה מתוקן יוגש עד יום 1.5.2011. כתב-תשובה שכנגד במענה לכתב-התביעה שכנגד יוגש במועד שנקצב בהחלטה מיום 10.2.2011.

3.הצדדים יקיימו ביניהם את מלוא ההליכים המקדמיים לרבות גילוי מסמכים, עיון בהם ומתן תשובות לשאלונים במועדים הקבועים לכך בתקנות סדר הדין האזרחי ובסמוך לאחר הגשתם של כתבי-הטענות על-פי החלטה זו.

4.קדם-משפט לאחר הגשת כתבי-טענות מתוקנים וקיום הליכים מקדמיים יתקיים ביום 23.10.2011 בשעה 8:30. נציגי הצדדים יתייצבו לדיון באופן אישי.